article

ולא נספיק להגיד הכל / גם לא נספיק לפרש חלומות אין לנו זמן מתי נמות /  וגם אין לנו זמן אפילו לחיות ולא נספיק לשתוק / לא נספיק ואז

ועוד לא הספקנו להתאכזבאפילו לא הספקנו לריבעוד לא הספקנו להתרגלעוד לא השתעממנו מריחות האביב ועוד לא זנחנו חלומותעוד לא גידלנו ילדיםלא מספיק אמרת אני אוהבעוד

לָמָּה, אִמָּא, זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶש בַּיּוֹם? / אֵיךְ בָּעֶרֶב הִיא חוֹטֶפֶת תְּנוּמָה?וְלָמָּה הָרַכֶּבֶת כָּל כָּךְ מְמַהֶרֶת? / אִמָּא, לָמָּה? ​אִמָּא שֶׁלִּי, אַתְּ תָּמִיד יוֹדַעַת הַכֹּל,לְכָל שְׁאֵלָה

אני האחרון מכולם / ממעמקים קראתיך אדם כל עוד בלבב נשמתי קוראת / נותרתי חי גם כשהייתי מת אני האחרון שנשאר / נותרתי אדם כשהייתי

תישן ילד תישן / מישהו ער בשבילך אז תשכבקח את תיק האוכל / ולך אל הגן עכשיוגם הוא יאכל / את מנות הקרב תצחק ילד

הקמטים שעל פניה דיברו / לסיפור שלה יש מספרשאריות של זכרונות של זכרונות / עפות ברוח מאתמול למחרהפנים שעל קמטיה אמרו / ייאוש זה רק

שאי עיניים לשמיים / לווין רגשות מסתובב מעלינו ואם שכחנו לגעת / חוטים דקים חיברו ביננו כל כך הרבה שפות / וכולן שפת אם חמישה

לַקְּרָב הַבָּא אֲנִי יָצָאתִי / בְּלִי נַעֲלַיִם וּבְלִי נֶשֶׁק מִטְעָן גָּדוֹל תִּקְתֵּק אֶצְלִי בַּלֵּב לַקְּרָב הַבָּא שֶׁלִּי הָלַכְתִּי / בְּלִי הַסְוָאָה עַל הַפָּנִים תִּקְוָה הִיא

את עייפה / אלפיים סיבות לבכות את עצובה / אין שנת בצורת מדמעות את מיואשת / כשאת מנסה רק לדבר את משתתקת / כשאין לך